האם הילדים שלכם מתלוננים שהתווית של החולצה מגרדת? האם הגרביים חייבים להיות מתוחים עד הסוף, ואולי דווקא רפויים? האם צלילים חזקים גורמים להם לסתום את אזניהם בידיהם? ואם ה"זה" נגע ב"זה" בצלחת, האם פירוש הדבר שנגמרה הארוחה?
ילדים רבים מגלים רגישות-יתר או תת-רגישות חושית, ולא תמיד אנו מודעים לעניין זה. "קופסת התחושות" נועדה לאפשר להם להתנסות בתחושות שונות, חלקן נעימות וחלקן פחות, ולהתרגל אליהן בהדרגה. מה תכניסו לקופסא? - ספוג, איצטרובל, עלה, נוצה, מברשת; פריטים מצמר, מגומי, מניילון, מפלסטיק; חומרים רכים, חומרים קשים, חומרים מלטפים, חומרים מגרדים... - כל העולה על הדעת.
הניחו את כל הפריטים הללו לפני הילד, ואז בקשו ממנו לעצום את עיניו. בחרו אחד החפצים (מבלי שהילד יראה מה בחרתם), וגעו בילד בעזרת החפץ בכל חלקי גופו: ידיים, רגליים, בטן, גב, פנים, עורף... - כעת, הניחו לו לנחש באיזה חפץ נגעתם בו. כדאי לאפשר לו גם להתחלף בתפקידים.
משחק חשוב נוסף אינו מחייב כל חפץ או חומר מלבד ידיכם. בקשו מהילד לעצום את עיניו, וגעו בו נגיעה קצרה, בחלק גוף חשוף או לבוש. שאלו: היכן נגעתי? בהדרגה, הפכו את הנגיעות לעדינות ומרפרפות יותר ויותר. אם הילד מתקשה, כדאי דווקא לחזור על המשחק, לחידוד התחושות ותפישת הגוף.
מה גיליתם? האם הופתעתם?
